עדות מס : 175

מבית הספר הזה נורו טילים

גדוד 202, צנחנים

בתחילת מבצע עופרת יצוקה הובלתי את הפלוגה שלי, משהו כמו מאה חיילים, לרצועת עזה. בלילה הראשון קיבלנו משימה להגיע למבנה שממנו נורו טילים על בסיס יומי במשך כמה חודשים. הגענו למבנה המדובר וראינו משהו שלא הפתיע אותנו – המבנה ממנו נורו באופן יום יומי מאות טילים היה בית ספר. נכנסנו לבית הספר על מנת לבצע סריקה. על הדלת של חדר המנהל זיהינו מוקש ממולכד ובאחת הכיתות ראינו מפה של מדינת ישראל מגואלת בדם ומעליה רשום "לרצוח את כל היהודים". בית הספר הזה היה ממולכד. הם חיכו לנו עם אמצעי לחימה ועם מטעני חבלה וכל מה שהיה חסר זה מישהו שילחץ על הכפתור ויפוצץ את בית הספר הזה ואותנו בפנים.

 

בעיני הדבר הזה הוא בלתי נתפס. אנחנו נלחמים בשביל להגן על האזרחים שלנו ועל המשפחות והילדים שלנו, ומה שהם עשו, הם ירו באופן מתמשך מתוך אוכלוסייה אזרחית לעבר אוכלוסייה אזרחית בידיעה שהם מסכנים את החיים של האנשים שלהם אפילו יותר מאשר את האזרחים שלנו. זה משהו שקשה לי באופן אישי לתפוס. ראיתי את זה לאורך כל הלחימה, בין אם זה בתי ספר, גני ילדים, מבנים של האו"ם, הדברים האלה חזרו על עצמם לאורך השבועיים שהייתי ברצועת עזה.