עדות מס : 173

זה ברור לחלוטין, לא יורים על אמבולנס

שריון

שירתי כקצין בשריון במהלך השירות הסדיר אבל אני רוצה דווקא לספר על אירוע שקרה ב-2014, כמילואימניק. הדרגה שלי היא סרן, וכקצין, התפקיד שלי באותו זמן, במסגרת הלחימה במבצע צוק איתן, לא היה להיכנס ממש ולהילחם עם הטנקים, אלא להיות בחדר הפיקוד מאחור עם כל המסכים והמפקדים. המטרה שלי הייתה להכווין כוחות טנקים ללחימה. באחד הערבים הייתה לחימה מאד קשה בצפון רצועת עזה, מחבלים של חמאס התבצרו במתחם שנקרא האקדמיה לבנות שממנו הם ירו על כוחותינו ולמחרת בבוקר הוכרזה הפסקת אש הומניטרית. ברור שהפסקת אש הומניטרית זה משהו שאנחנו מאשרים כדי לתת מים, מזון וסיוע רפואי למי שנצרך מבין כל האזרחים שנקלעו לאזורי הלחימה.

בתוך הזמן הזה, של הפסקת האש, קיבלנו שיחת טלפון ממפקדת התיאום והקישור, שבה יידעו אותנו שאמבולנס אמור להגיע לאזור המתחם הזה וביקשו לוודא שלא נירה עליו. כמובן שנתנו את האישור, זה ברור לחלוטין שלא יורים על אמבולנס בכלל ובזמן הפסקת אש הומניטרית בפרט, מה שכן – אנחנו מסתכלים במצלמות ועוקבים. ראינו את האמבולנס מתקרב לאזור בית הספר, הדלתות נפתחו ו… שום תרופות ושום כלום, שני בחורים גדולים ובריאים רצו אליו, לקחו איתם איזשהו מטען צינורי ארוך, כנראה משגר או משהו שאחר כך הם מתכננים לירות אותו לתוך השטח שלנו, סגרו את הדלתות, האמבולנס נסע ואתה מבין, בסוג של חוסר אונים…

כאבא לילדים, שכל מה שחשוב לו זה לדאוג לבריאותם של ילדיו ולאושר שלהם, אתה מבין שיש צד שחושב אחרת לגמרי, שבמקום לקחת את המשאבים האלה שנותנים להם, הם מנצלים את זה כדי לצבור עוד עוצמה על מנת להמשיך ולירות עלינו.