עדות מס : 31

יש בך יצר נקמה אבל על מה תירה?

גדוד צבר, גבעתי

יום ראשון בבוקר, נסענו לק-2 ,שזה בסיס בצפון הרצועה שנמצא פחות או יותר מול שכונת בית חנון,
שכונת הסביבון, שם יושב גדוד של חמאס.
למעשה, היו לנו כל מיני משימות. חלק מהפלוגה עשו סיורים על הגדר ואני הייתי עם חלק מהפלוגה במארב רתק.
מארב רתק, מה שזה אומר, זה שתפסנו נקודה שנמצאת לא רחוק מהגדר שמפרידה בין ישראל לעזה
ושם תפסנו עמדות. המטרה הייתה הרתעה. לייצר ירי על מנת להרחיק את המחבלים, שיבינו שיש
פה כוח שיורה.
למעשה בפנים, בשכונת הסביבון, נמצאים לוחמים.
לא אמורים להיות אזרחים בשכונה הזו, אך ורק מחבלים.
למרות זאת, כמובן שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש אזרחים שלא ברחו, או שהחליטו
לא לברוח או שהכריחו אותם להישאר שם. בכל אופן, אנחנו בשום אופן לא יורים לתוך השכונה.
אנחנו יורים לפאתי השכונה, לשם הרתעה, אם מישהו מתקרב, מנסה לזחול, להגיע לגדר, לחצות
לישראל. אנחנו נמצאים במארב רתק, לא רחוק מאתנו הגדר, מאחורינו יישובים ישראליים.
הפקודות היו ברורות: יורים אך ורק על האדמה שלפני החומה, גם על החומה אין צורך לירות. לא
יורים על בתים, לא יורים לחלונות, לא יורים בדודי שמש – יורים לשם הרתעה. זו הייתה המשימה.
היו גבולות גזרה ברורים, היו פקודות ברורות. יותר מזה אפילו, האויב היחיד שראינו בכל התקופה
הזו שם היה חוליית קסאם. מה זה חוליית קסאם? זה טנדר שמגיע, עם משגר בארגז של הרכב.
היינו שם, אני לא זוכר אם זה היה אחד מאתנו שתצפת באותו רגע, לא היינו על עמדות כל הזמן.
יש את השלושה שבשמירה ואחד שמחפה אחורה. ואז הוא צועק "אני מזהה". כולנו עלינו לעמדות,
מסתכלים עם משקפות, רואים ממש טנדר טויוטה כזה, עם שלושה חמאסניקים. אני זוכר שאני
מסתכל ואני רואה קסאם עולה ואת השובל של העשן ואני אומר למ"מ שלי: "שמוליק, צבע סגול".
שזה בעצם זה שם קוד ליציאה של רקטה.
חוזרים לעמדות, לא רואים את הטנדר. עולים מול התצפית, איפה הם? לא רואים. אין לנו על מה
לירות. הם ירו עלינו, יש בך יצר נקמה, הרי ירו עליך! אבל… על מה תירה? סתם על בתים?
לא ירינו. לא השבנו אש.