עדות מס : 54

דוחים ומעכבים ירי בשל הסיכון לאוכלוסייה אזרחית

גדוד קרן, תותחנים

כשהייתי צוער בקורס קצינים, עצרו את הקורס ושלחו אותנו לעזה בזמן "עופרת יצוקה" על מנת
לראות בעיניים עם מה מתמודדים בקו עצמו. כי כל הזמן אנחנו שומעים סיפורים על אוכלוסייה
אזרחית ועל עצירת ירי.
אני לא אשכח ששמעתי כ"כ הרבה פעמים איך דוחים ומעכבים ירי, כשלפעמיים הכוח בפנים זקוק
לסיוע הזה באופן מידי אבל יש סיכון כזה לאוכלוסייה האזרחית, סיכון שמקבלי ההחלטות ברמה
היותר גבוהה נמצאים בגללו בדילמות מאוד מורכבות. תותחנים זה לא נשק קל, זה יכול לגרום
נזק עצום ולכן הוראות הפתיחה באש הן שונות. כמובן שכשאנחנו עושים את הפעילות עם חי"ר,
אז הוראות הפתיחה באש דומות – יורים רק כשמזהים אמצעי, כוונה ויכולת של אותו איום. אבל
כשאנחנו מדברים על הכלים של תותחנים זה כבר לא ברמת הצוותים, זה באמת הרבה יותר גבוה.
היום הצבא משקיע הרבה מאוד משאבים כדי לנתח את התמונה הכוללת בצורה מדויקת ככל היותר
על מנת להבין את ההשלכות של הירי. אנחנו מדברים על נשק בעל רדיוס של 50 מטר פגיעה. בסביבה
אורבנית כל כך צפופה כמו רצועת עזה, כל הסיפור מקבל משנה תוקף. צריך ממש להיות עם אצבע
על הדופק ולוודא שמכירים את כל המוסדות האזרחיים – או"ם, בתי חולים, מסגדים וכל מה שיכול
להיות רגיש ולהוות בעיה.

אפשר לראות שחושבים לא פעם ולא פעמיים, מנתחים את זה לעומק ורק אם באמת יודעים
שהמקום נקי מאשרים ירי. מתוך ביטחון באנשים שמעלי, אני יודע שכמדיניות שואפים תמיד להגיע
למצב שהסיכון לאזרחים הוא מינימלי, שואף לאפס. היו הרבה פעמים, לדעתי, שכוחות שלנו לא רק
הסתכנו, אלא גם נפגעו, בגלל שהיה צריך לשמור על אוכלוסייה אזרחית מסוימת. אנחנו כתותחנים
לא יכולנו לתת את המענה המידי.