עדות מס : 55

הם הבינו שאנחנו לא בודקים נשים מתוך כבוד, לכן שינו את הטקטיקה

בשעה 10:30 בבוקר לאחר שהבריחה את מטען הנפץ באמבולנס של ארגון הסהר האדום שבו עבדה, ניסתה להיכנס לבית הקפה "עטרה", נהדפה ע"י המאבטח שבמקום, עברה למעבר החציה, חצתה את הרחוב יחד עם אזרחים נוספים ושם פוצצה את עצמה, באמצע הרחוב.

בשנת 1999 שימשתי מפקד מחוז יהודה ושומרון במשטרת ישראל ובשנת 2000 מוניתי למפקד מחוז ירושלים. בין השנים 2000 ל-2004 השתוללה האינתיפאדה השנייה בירושלים. צריך לזכור שירושלים הייתה אז ללא אמצעי הגנה, לא מוקפת חומה וללא אמצעים טכנולוגיים. אני מדבר על 52 מחבלים מתאבדים בתקופה זו, 12 מהם נתפסו, 40 התפוצצו. 11 מכוניות תופת, 6 נוטרלו, 5 התפוצצו. 10 מטענים, 5 התפוצצו, 5 נוטרלו. 252 הרוגים באותן שנים, מעל 1,500 פצועים. שבעה ימים בשבוע, מסביב לשעון, ירושלים הייתה נתונה תחת מתקפה, לעתים כמה וכמה אירועים בשבוע אחד. המחבלים וארגוני הטרור ניצלו את התקופה הזו כדי לתקוף בכל מקום אפשרי, אני מדבר, בין השאר, על ירי של שנה וחצי מבית לחם לעבר שכונת גילה, ירי על אזרחים תמימים, על אוטובוסים שהסיעו ילדים.

בינואר 2002 הגיעה מחבלת מתאבדת לרחוב הראשי בירושלים. רחוב יפו. היא הגיעה לרחוב בשעה 10:30 בבוקר לאחר שהבריחה את מטען הנפץ באמבולנס של ארגון הסהר האדום שבו עבדה, ניסתה להיכנס לבית הקפה "עטרה", נהדפה ע"י המאבטח שבמקום, עברה למעבר החציה, חצתה את הרחוב יחד עם אזרחים נוספים ושם פוצצה את עצמה, באמצע הרחוב. מכיוון שהפיצוץ היה במקום פתוח, ההדף התפזר לצדדים והאירוע הסתיים בהרוג אחד וב-32 פצועים.

האירוע זכור לי במיוחד כיוון שהייתה זו הפעם הראשונה שבה פעלה מחבלת מתאבדת. ארגוני הטרור הבינו שאנחנו לא בודקים נשים מתוך כבוד לאשה הערבייה ולכן שינו את הטקטיקה. זה חייב אותנו לשנות תפיסה מבצעית מאז, להוביל יותר שוטרות ולוחמות לשטח כדי לבדוק גם חשודות בקרב האוכלוסייה הערבית.