עדות מס : 53

שרשרת אנשים ששימשו כמגן אנושי לכל מי שמאחוריהם

ביד אחת הם החזיקו פלאפון או מצלמה המכוונים אלינו וביד השנייה אחזו בזה שנמצא לצדם. כך הם יצרו שרשרת של 30-20 אנשים ששימשו כמגן אנושי לכל מי שמאחוריהם.

בחורף 2011 ביצעתי תעסוקה מבצעית במילואים, בקו ביו"ש אזור בנימין. באחד הימים שובצתי בצוות סיור וקיבלנו דיווח על הפרת סדר אלימה ליד אחד הישובים. כשהתקרבנו לישוב זיהינו בקלות את הפרת הסדר. אולם, מעבר להפרת סדר אלימה שבה היינו כבר מתורגלים, בפעם הראשונה זיהינו את השימוש האסטרטגי, המודע והמכוון במגנים אנושיים.

למה אני מתכוון? כשהתקדמנו לעבר ההפגנה האלימה ראינו בצורה ברורה את המפגינים מסודרים בשורות. בשורה הראשונה ניצבו אנשים מבוגרים, בגילאי 50-60 וצפונה, ממש לא ילדים. אלה היו נכבדי הכפר, חלקם מעונבים ועם בגדים מכובדים. ביד אחת הם החזיקו פלאפון או מצלמה המכוונים אלינו וביד השנייה אחזו בזה שנמצא לצדם. כך הם יצרו שרשרת של 20-30 אנשים ששימשו כמגן אנושי לכל מי שמאחוריהם. ומי היו מאחוריהם? 100-200 צעירים שזרקו עלינו אבנים, סלעים, מקלות ומכל הבא ליד. הם פשוט העיפו עלינו את החפצים מעל הראשים של האנשים בשורה הראשונה ששימשה עבורם כמגן. זה הזכיר לי ממש תמונה של הצבא הרומאי, כאשר בשורה הראשונה עומדים החיילים הרגלים ומאחוריהם ניצבים הקשתים. אבל, במקרה הזה החילים הרגלים היו אזרחים מבוגרים ובמקום נשק הם היו חמושים במצלמות. הסיטואציה הייתה בעייתית מאד מבחינתנו. התוקפים האלימים מאחור היו למעשה מוגנים על ידי השורה הראשונה, כך שלא התאפשר שימוש באמצעים לפיזור הפגנות מבלי להסתכן ולפגוע באזרחים המבוגרים מלפנים שאינם מפעילים אלימות ישירה כלפינו.

כבר נתקלתי בשירות בסיטואציות של מגנים אנושיים בהם מחבלים לקחו ילדים שיגנו עליהם בעל כורחם. אולם, זו הייתה הפעם הראשונה בה ראיתי איך זה נעשה בצורה כה מתוכננת, ממש מלאכת מחשבת. הייתה שם מחשבה ותכנית מסודרת כיצד ליצור את השורה הזאת ומה המשמעות שלה – איך זה יראה כלפי התקשורת עם כל המצלמות שמצלמות אותנו. היה שם שימוש יזום ומכוון באזרחים המבוגרים, שאמנם לא היו חלק מהתקיפה הפיזית האלימה, אבל בהחלט אפשרו אותה. בצורה זו יכלו המפגינים גם לתקוף אותנו וגם לייצר סיטואציה תקשורתית עדיפה.