עדות מס : 20

הילד למעשה הסגיר את עצמו ואנחנו הבנו שיש עליו חגורת נפץ

הנער היה ממשפחה קשת יום, בלי אבא, ועם אם חולה, שחמאס בא לנצל את חולשתו. פעילי חמאס שידעו על המצב האישי שלו חיכו לו מחוץ לבית הספר והכניסו אותו למונית. הפעילים אמרו לו שיש חיילים ישראלים שנמצאים במפעל הסבון, ואם ילך לשם עם חגורת הנפץ יקבל עוד חמישים שקלים.

בתקופת סוף 2007, מדינת ישראל הייתה תחת מתקפה מתמדת. יישובי עוטף עזה ושדרות ספגו התקפות טילים ופצצות מרגמה על בסיס יומי. כיפת ברזל ושאר מערכות ההגנה שיש כיום, עדיין לא היו קיימות אז. על מנת לסכל את המתקפות הללו היינו נכנסים למארבים בעומק הרצועה, באזורים מהם היו משגרים רקטות לעבר ישראל. המטרה הייתה לנסות ולתפוס את החוליות האלה "על חם" ולנטרל את המשגרים.

 

האירוע המתואר התחיל בדיוק כך. נכנסנו בלילה לרצועה והשתלטנו על גג של מבנה תעשייתי, מפעל סבונים בבית חנון, שצופה על אזור שממנו היו משגרים רקטות. כשעלה הבוקר קיבלנו בקשר דיווח מאנשי השב"כ שהכוח שלנו נחשף ושחמאס יודע את המיקום שלנו. משמעות הדבר מבחינתנו הייתה שאנו צריכים להיערך להגנה עד שיחשיך שוב ונוכל להתקפל חזרה לשטח ישראל. ירדנו מהגג לתוך המפעל ונערכנו להגנה. המבנה עצמו היה מוקף חומה ובכל פאה הצבנו חיילים שישמרו מהדלתות ומהחלונות. לא עבר זמן רב, אולי שעה או שעתיים, ובאחת העמדות זוהתה דמות שמטפסת מעל החומה, דמות שהתבררה כנער צעיר, בן 10 או 12. הלוחם שנמצא מולו הצליח לעצור אותו מבלי לפגוע בו. הילד למעשה הסגיר את עצמו ואנחנו הבנו שיש עליו חגורת נפץ. הילד הוריד מעצמו את חגורת הנפץ וכשהוא עירום כמעט לגמרי הכנסנו אותו אלינו למבנה. עם רדת החשיכה, אחרי כמה שעות שבהם שהה אתנו, התקפלנו חזרה לישראל והבאנו אותו אתנו לחקירה.

הסיפור המדהים פה הוא דווקא מה שנתגלה בחקירה. התברר, שמדובר בנער קצת יותר בוגר ממה שהיה נדמה לנו בהתחלה, בן 15, שחמאס ממש סימן אותו. הנער היה ממשפחה קשת יום, בלי אבא, ועם אם חולה, שחמאס בא לנצל את חולשתו. פעילי חמאס שידעו על המצב האישי שלו חיכו לו מחוץ לבית הספר והכניסו אותו למונית. הם לקחו אותו הביתה, אמרו לו להחליף בגדים ונתנו לו 50 שקלים. הפעילים אמרו לו שיש חיילים ישראלים שנמצאים במפעל הסבון, ואם ילך לשם עם חגורת הנפץ יקבל עוד חמישים שקלים. לדבריו, הוא לא הבין בכלל מה זו החגורה הזו ומה היא עושה. רק בשלב הסופי כשהיה ממש סמוך לחומה שמקיפה את המפעל והפעילים עזרו לו לקפוץ מעליה הוא הבין את משמעות הדבר והסגיר את עצמו.

בשלב הזה הייתי שנתיים וחצי בתוך השירות, חצי שנה לפני שחרור וראיתי כבר דברים דרמטיים כאלה ואחרים. אבל, מקרה כזה בו חמאס מנצל באופן כה ציני נער צעיר ממשפחה קשת יום, ושולח אותו למתקפת התאבדות, מבלי שהוא אפילו מודע למעשיו, לא האמנתי שיתכן. זה משהו ששינה לי את החשיבה מאותו הרגע ואילך.